בתהליך פיתוח מוצר, מגיע שלב בו צריך היזם להחליט כיצד להפיק את הרווח הכלכלי הרב ביותר מן המוצר שלו. ישנן שלוש אסטרטגיות עיקריות שבהן נוקטים יזמים:
.1 מכירת הרעיון תמורת תמלוגים או קבלת תשלום חד-פעמי מחברה עסקית
.2 גיוס משקיע לפיתוח המוצר ולאחר מכן מכירת הפיתוח לחברה עסקית
.3 גיוס משקיע, הקמת חברה, ואז -פיתוח, ייצור ושיווק המוצר
האופן בו היזם מציג את הרעיון ואת המוצר, היא בעלת השפעה מכרעת על היכולת שלו לשכנע את בעלי ההון, משקיע או חברה, בפוטנציאל של המוצר ולשכנע אותם לרכוש את המוצר ולהשקיע בו. אופן הצגת הרעיון משפיע גם על החלטות היזם מבחינת תהליך הפיתוח, וקובע עד איזה שלב הוא יפתח את המוצר שלו, לפני שיפנה למכירה של הרעיון או לגיוס משקיע.
בכדי להציג את הרעיון בפני המשקיע, נעזר היזם בהצגה של המוצר. ישנם חמישה מודלים שונים להצגת המוצר: הדמיות ממוחשבות, אב-טיפוס התכנותי-ניסויי, אב-טיפוס ארגונומי,אב-טיפוס ויזואלי-עיצובי ואב טיפוס עיצובי עובד. אלו הן למעשה חמש רמות שונות להצגת הרעיון. כל רמה מציגה שלב מתקדם יותר בתהליך הפיתוח ולכל אחת מן הרמות יש יתרונות וחסרונות המשפיעים על ההחלטה באיזה מן המודלים להשתמש כשמציגים את המוצר בפני משקיעים פוטנציאליים.
המלצה: בגלל החסרונות והיתרונות השונים של כל אחד מהמודלים של אב-הטיפוס, מומלץ לשלב בין אבי-הטיפוס השונים בשלב הפרזנטציה. למשל: הצגה משותפת של אב-טיפוס עיצובי יחד עם הדמיות תלת-מימדיות, או אב-טיפוס התכנותי יחד עם אב-טיפוס עיצובי מוקטן. אולם ללא ספק ההצגה האופטימאלית היא הצגת דגם אב-טיפוס של מוצר ברמתהפיתוח המתקדמת ביותר, כשהמוצר קרוב למודל הסופי שלו (אב-טיפוס מלא), על מנת שהמשקיע יוכל להתרשם מן המוצר בצורה האופטימאלית.
חמישה מודלים אפשריים להצגת אב-טיפוס:
מודל I : הדמיות ממוחשבות
זהו שלב הצגת המוצר הבסיסי ביותר. תהליך פיתוח ראשוני של המוצר נעשה על ידי תכנון באמצעות תוכנות תלת-מימד ממוחשבות מתקדמות. באמצעות תוכנת תלת-המימד ניתן להציג הדמיות ממוחשבות, הממחישות את המראה של המוצר מבחינה עיצובית ומבחינה פונקציונאליות. בנוסף ניתן בעזרת תוכנות הדמיה 'לשתול' את המוצר בסביבת השימוש שלו או בידי המשתמש. יתרון: עלויות תכנון נמוכות יחסית וכן זמן הצגה מהיר יחסית של המוצר, כיוון שעם תום שלב הפיתוח הרעיוני- הראשוני של המוצר/הפטנט, כבר ניתן להציג את הדמיות התלת-מימד. חסרון: המוצר מוצג בהדמיה ממוחשבת בלבד, כלומר המשקיע אינו יכול לחוש במוצר, לראות אותו בצורה ממשית, להבין את הפרופורציות והחומרים מהם הוא עשוי. בנוסף, כיוון שמדובר בשלב ראשוני, עדיין לא ניתן להוכיח בפועל כי הטכנולוגיה של המוצר אכן עובדת.
מודל II : אב-טיפוס התכנותי- ניסויי
מודל אב-טיפוס זה מתאים למוצרים המציעים טכנולוגיה חדשה או מוצרים שנדרשת עבורם בדיקת התכנות בכדי לוודא אם וכיצד פועל המנגנון המכאני-טכנולוגי שלהם, שבעצם מהווה את לב ההמצאה. אב-טיפוס התכנותי אינו מתייחס כלל להיבטים אסתטיים של המוצר, אלא בוחן רק את הטכנולוגיה והמכאניקה שלו. לרוב יוצג מודל זה למשקיע בצירוף פירוט ניסויים והוכחות טכנולוגיות שבוצעו על אב-טיפוס זה ומוכיחים את היתכנותו ואת יכולותיו.
יתרון: המשקיע יודע בביטחון כי המוצר יכול לעבוד בטכנולוגיה המוצעת עבורו, ובנוסף הוא יכול להישען על ממצאי הניסויים על מנת לקבל החלטות לגבי השקעה, וכן להתנסות בעצמו ביכולות המוצר. חסרון: מכיוון שהמודל מציג רק את הפן המכאני, הרי שלמשקיע אין יכולת להתרשם מן המוצר ברמה האסתטית-עיצובית-ארגונומית. לאב-טיפוס התכנותי אין מראה 'מושך' ושיווקי במידה מספקת על מנת לפתות את המשקיע. מודל III : אב-טיפוס ארגונומי
מודל אב-טיפוס ארגונומי שם את הדגש על הנדסת האנוש ועל הממשק מול המשתמש. מודלים מסוג זה לא מיוצרים מהחומרים מהם יורכב המוצר הסופי, אלא מחומרים המאפשרים המחשה ארגונומית )פלסטיק, קלקר וכדומה( ונותנים תחושה חווייתית לגבי המוצר, חיווי האחיזה בו מבחינה ארגונומית-שימושית והמחשה ברורה לגבי גודל המוצר והפרופורציות שלו. יתרון: המשקיע מקבל תחושה ממשית וברורה לגבי המוצר והשימוש הפיסי-חוויתי שלו. למרות רמת ההמחשה המתקדמת, אין במודלים ארגונומיים את ההיבט האסתטי, אלא רק את ההמחשה הפיסית ולכן ניתן לייצר אותם מחומרים זולים יחסית ובעלויות נמוכות. חסרון: מודלים ארגונומיים כוללים רק את ההמחשה של המעטפת והממשקים של המוצר ואינם כוללים את ההיבט הטכנולוגי או את ההיבט האסתטי, מה שמוריד מכוח 'המשיכה' של המוצר.
מודל IV : אב-טיפוס ויזואלי-עיצובי
מודל זה הוא שלב אחד מתקדם יותר מהמודל הארגונומי. במודל אב-טיפוס זה מוצג בנוסף לארגונומיה ולממשק המשתמש, גם הפן האסתטי של המוצר. אב-טיפוס ויזואלי-עיצובי מיוצר לרוב באמצעות הדפסות תלת-מימדיות או כרסום CNC , ולאחר מכן צובעים את המודל בצורה המשקפת את המראה האסתטי הסופי שלו.
שימוש נפוץ במודל זה הוא הכנת מודל מוקטן עבור מוצר גדול, שלא ניתן להציגו במימדיו המקוריים. המודל המוקטן אמנם שומר על האיכויות הויזואליות-עיצוביות של המוצר, אולם הוא אינו יכול להציג ההמחשה של ממשק המשתמש והארגונומיה של המוצר. יתרון: המשקיע יכול לראות בצורה ברורה את המוצר, את הצבעים והמראה הסופי הצפוי שלו, להתרשם ממנו ברמה האסתטית ולחוש אותו ברמה הארגונומית. חסרון: אב-טיפוס ויזואלי-עיצובי אינו מציג את הפן הטכנולוגי-מכאני שיש לו השפעה רבה על החלטת המשקיע. בנוסף, אם אב-הטיפוס מציג דגם מוקטן של המוצר, אין יכולת המחשה וחיווי ארגונומית, אלא רק ויזואלית, ולא פעם זה אינו מספק עבור המשקיע.
מודל V : אב-טיפוס מלא (מודל עיצובי עובד)
מודל אב הטיפוס הקרוב ביותר למוצר הסופי, מאפשר למשקיע להבין לעומק את יתרונות ואיכויות המוצר, לחוש את המוצר, להשתמש בו, לראות ולחוות בצורה ישירה את הרמה האסתטית, הארגונומיה וממשק המשתמש. אב-טיפוס מלא הוא למעשה מוצר מוגמר שייוצר פעם אחת בלבד ולא בייצור המוני. לרוב, לאחר פיתוח מודל אב-טיפוס מלא, נעשים עליו מספר סבבי תיקונים ושיפורים וניתן להעביר את המוצר לתהליך ייצור. יתרון: אב-טיפוס מלא מציג בפני המשקיע מוצר מוגמר ומציג בפניו את כל איכויות המוצר- מבחינה תחושתית, ויזואלית, ארגונומית וטכנולוגית. בנוסף, מכיוון שמדובר באב-טיפוס בשלב מתקדם שכמעט ומוכן לייצור, המשקיע רואה יתרון נוסף בכך שהוא יכול להוציא את המוצר לשוק בעלויות נמוכות יותר ובתוך זמן קצר יחסית. חסרון: בכדי להגיע לאב-טיפוס מלא יש לבצע את כל שלבי תכנון ופיתוח המוצר, כולל פיתוח הנדסי ועיצוב המוצר. כלומר נדרשת מהיזם השקעה כספית גבוהה יותר מאשר דרושה למודלים האחרים של אב-הטיפוס שפורטו במאמר, ובנוסף משך הזמן להשלמת תהליך הפיתוח והכנת אב-טיפוס מלא הוא הארוך ביותר.
המאמר נכתב על ידי גלעד אופנהיימר, מנכ"ל חברת Intovision :
פיתוח הנדסי ועיצוב מוצר www.intovisiondesign.com
